Growing Up: My School, Teen and Young Adult Years
Childhood is the time of life filled with wonder and anticipation, when so much feels
fresh and exciting. By high school, you’re aflame with a new awareness – of your own growing
self, home life and world events.
And then you begin spreading your wings.
Feel free to add any additional stories in this section
בגיל 18 התגייסתי לקד”צ (קורס קדם צבאי) ללימוד ערבית של יחידת 8200, שהתקיים בבסיס “שנלר” ונמשך כשנה, ובו למדתי לדבר ערבית. את השפה ידעתי להבין מבית אבי, שאני זוכר שהיה גאה בי מאוד על שירותי הצבאי המשמעותי.
את השירות הסדיר ב-8200 עשיתי בבסיס בירושלים. האזנתי לאויב דרך מכשירים ואנטנות, ובנוסף הייתי מצטרף לפעולות של לוחמים בשטחי אויב, כמו מצרים וירדן, משם היינו מאזינים ומבצעים פעולות שנדרשו להתבצע שם. זכורה לי פעולה אליה יצאתי כשעוד הייתי חייל צעיר, בה עליתי על תדר מיוחד של האויב, ושמעתי אותם משוחחים על פעולה צבאית שישראל מתכננת. בזכות הידיעה שהבאתי, החליטו לדחות את מועד הפעולה, מה שהציל חיי חיילים רבים. על מעשי זה קיבלתי צל”ש.
השתחררתי מהצבא בשנת 1973, ועם תחילת המלחמה קראו לי ליחידה לשירות מילואים, ממנו המשכתי לשירות קבע שהוביל אותי לקריירה צבאית.
במהלך שירותי, “הושאלתי” מספר פעמים למוסד. במסגרת ההשאלה, נשלחתי לקורס פח”א (פעילות חשאית) בתל אביב, שם למדנו הכל אודות מעקב וריגול. היינו עושים מעקבים אחרי אנשים ברחבי העיר, למדנו לזהות סיטואציות מסוכנות ואיך לברוח כאשר עולים עלינו.
לאחר הקורס, נשלחתי מספר רב של פעמים לבצע משימות מודיעין מסווגות במסווה בארצות זרות, והאזנתי לאויבים גדולים של ישראל (מתוכם מספר אנשי חיזבאללה, ערפאת, אבו ג’יאהד ועוד). על רוב הדברים שעשיתי איני יכול לספר עד היום.
מה שאני כן יכול לספר עליו הוא מבצע שלקחתי בו חלק באיטליה שבוצע עבור המוסד. כשהייתי בן 38, טסתי לאיטליה יחד עם אשתי ושתי בנותיי, לילך ודקלה, כאשר אני תחת סיפור כיסוי כצבאי של השגרירות. שם עסקתי בהאזנה לאויב ובביצוע פעולות מודיעין שונות. גרנו שם שנתיים, ושם גם נולדה בתי הקטנה טלי (ומכאן שמה – Italy!). עבור נסיעה זו, הייתי צריך לעברת את שם משפחתי ומאז שם המשפחה שלנו הוא “הראל”.
רק בבגרותי, ולאחר מספר שנים של עבודה עבור המוסד, הסתבר לי שטרם גיוסי ליחידה בוצע אחריי מעקב נרחב שכלל תצפיות ובירור על אודותיי עם שכניי, וכך ווידאו שאני אכן מתאים לתפקיד ויכול לעמוד בו.
בגיל 45 סיימתי את שירות הקבע שלי, פשטתי את המדים ויצאתי לפנסיה.
לאחר שחרורי מהצבא ובזמן הפנסיה, עבדתי ב”מגה” כ-4 שנים. לאחר מכן עברתי להיות מנהל מחסן בית המרחקת בסורוקה במשך כ-15 שנה, שם הייתי אחראי על קבלת סחורה, הנפקת תרופות לכלל מחלקות בית החולים ועוד. התפקיד דרש המון אחריות ויכולות ניהול.
